ביקשה קרניים ואיבדה את האוזניים

על בעל דין להפעיל שיקול דעת מעמיק בעניין הראיות שיש בפניו – אם להגישן כראיה או לוותר עליהן, חרף העלויות, שהיו כרוכות בהבאתן.

במסגרת תיק גירושין, אישה טענה כי בעלה ׳רועה זונות׳.

כדי להוכיח טענה זו הזמינה האישה שירותי חקירה פרטית. בסופו של יום, לאחר 11 ימי מעקב, נשללה טענת האישה, מכל וכל.

עיון בדו״ח החקירה גילה כי לא זו בלבד שאינו תומך בטענות האישה, הוא תומך בטענות האיש (הצדדים חיים בנפרד, האיש חי בגפו והאישה בבית אימה, האיש מקיים חיי חברה תמימים, האיש חי חיי מסכנות, ובכלל זה לינה ברכב, ושאחת מהדירות שבמחלוקת, אינה בבעלותו כי בבעלות הוריו).

למרות ממצאי הדו״ח, בחרה האישה להגישו כראיה.

״היינו דאמרי אינשי: גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו לי גזיזן מיניה״

(זה שאומרים העולם: הגמל הלך לבקש קרניים, ואת האוזניים שהיו לו חתכו ממנו)

מסכת סנהדרין דף קו ע״א.